היי הורים יקרים, אני יודעת שהזמנים האלה יכולים מאתגרים ולא פשוטים, במיוחד כשהאזעקות לא מפסיקות להישמע ויש המון תחושה של חוסר וודאות. כהורים, האינסטינקט שלנו הוא להגן ולנחם את הקטנטנים שלנו, ובדיוק על זה הפוסט בבלוג הזה.
בעיצומה של המלחמה הזו, הילדים שלנו צריכים אותנו יותר מתמיד, וזה תלוי בנו להדריך אותם דרך הכאוס באהבה ובהבנה. אז, קחו כוס תה, מצאו מקום נוח, ובואו נדבר על איך לעזור לילדים שלנו להתמודד עם האזעקות המפחידות האלה ועם המציאות המפחידה שישראל נמצאת בה. בפוסט הזה נדבר על איך להפוך את האזעקות לפחות מפחידות ואיך לתקשר איתם את המצב עם כמה טיפים חשובים, אז בואו נתחיל.
איך להסביר לילד את המצב הבטחוני בארץ?
אם יש משהו שחשוב להבין – זה לא לשכוח שאתם מדברים עם ילדים. ילדים, ובמיוחד פעוטות וילדים קטנים לא תמיד מבינים את ההבדל בין מציאות לדמיון, לכן – תשאלו את הילד מה הוא או היא כבר יודעים על המצב הבטחוני? ואז בהאתם מה שהוא יספר לכם, תוכלו לעזור להם לארגן את הדברם מחדש בראש ובצורה מרגיעה יותר.
אפשר להסביר שמלחמה זה דומה לריב בין ילדים. אם הילד שלכם עבר ריב עם חבר לאחרונה תוכלו להדגים לו את זה ככה, זה יתן להם את היכולת להבין את המציאות בצורה ברורה יותר. הכי חשוב זה לשמור על מסרים מרגיעים. ספרו לילדיכם שיש לנו צבא חזק וחיילים שמגנים עלינו, ושלמרות האזעקות המלחמה מתרחשת במקומות רחוקים יותר, היא לא ממש בבית ולא נשקפת להם סכנה בבית שלהם.
גם אתם כהורים – חייבים להגיע לשיחה הזו רגועים וממקום של ביטחון, כי אם תנהלו את השיחה הזו בפחד הילד שלכם ירגיש זאת.
איך לעזור לילדים שלנו בזמן מלחמה?
1. תקשורת פתוחה וכנה: שיחות מלב אל לב
בזמנים כאלה, ייתכן שלילדכם יהיו מיליון שאלות שרצות במוחם הקטן. ייתכן שהם ראו או שמעו דברים שמבלבלים או מפחידים אותם, וזה חשוב ליצור אווירה שבה הם יכולים לבטא את הרגשות הללו ללא שיפוט. כמובן – שהגיל כאן משחק תפקיד חשוב, ככל שהילד שלכם יותר גדול, כך סביר שיהיו לו יותר שאלות ויכולת להבין את המצב יותר טוב. אנחנו ממליצים לא להתעלם, כי אחרת הילד ינסה להבין בעמו ולחקור לבד – ובעידן האינטרנט אפשר בקלות להיחשף לזוועות. אז בהתאם לגיל ולרמת ההבנה שלו – חשוב לדבר איתם ולהסביר להם את המצב ולא להתעלם.
התחילו בישיבה עם ילדכם בחלל נעים ושקט. החזיקו את ידם, חבקו אותם וספרו להם שאתם שם בשביל להקשיב.
התחילו את השיחה בשאלה אם הם הבחינו באזעקות או בחדשות על המצב. בהתאם לגילם, תגובתם יכולה לנוע בין בלבול לפחד. תנו להם להוביל את השיחה, וענו על שאלותיהם בכנות ככל האפשר. לדוגמה, אתם יכולים לומר, בהמשך להסבר על המצב הבטחוני והמאטפורה של 2 ילדים בריב, שמתי ש"הם" כועסים ומתעצבנים, הם זורקים עלינו משהו שנקרא רקטה – והאזעקה מופעלת כדי להודיע לנו שאנחנו צריכים להיזהר ולהיכנס לחדר המוגן שלנו. זה כמו פעמון אזהרה. אבל אנחנו כאן ביחד, ואנחנו נשמור אחד על השני.
זכרו לשמור על שפה פשוטה ומתאימה לגיל. אם הם שואלים מדוע הקונפליקט מתרחש, הסבירו אותו בצורה שהם יכולים להבין, תוך הדגשה שמדובר בבעיות של מבוגרים שהם לא צריכים לדאוג לגביהם. תפקידכם להעניק ביטחון ולא להעמיס עליהם פרטים מיותרים.
עודדו אותם לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. אם הם צעירים מכדי לבטא, הם עשויים להשתמש בציורים או לשחק כדי להעביר את הרגשות שלהם. היו מאזינים נלהבים, ואמתו את הרגשות שלהם, תנו להם לדעת שזה בסדר להרגיש מפחדים או עצובים.
חשוב לציין, במהלך השיחות הללו, אל תבטיח הבטחות שאינכם יכוליךם לקיים. במקום זאת, הדגישו את המחויבות שלכם לביטחונם ואת האהבה והדאגה שלכם אליהם. הזכירו להם שזה בסדר להרגיש ערבוב של רגשות ושאתם שם כדי לעזור להם לעבור את הכל.
2. טיימינג זה הכול
כשזה מגיע להסביר לילד על אזעקות או מלמה מתמשכת – טיימינג זה הכול. אתם תרצו לבחור את הרגע הנכון כדי להבטיח שהם נמצאים במצב נפשי שיאפשר להם לקלוט את המצב בטוב ולא בחרדה.
זמנים רגועים: בחרו ברגעים שבהם גם אתם וגם ילדכם נמצאים במצב רגוע ונינוח. הימנע מלדון בנושאים כבדים כאשר המתח מתגבר, כמו ממש לפני השינה, כאשר הם רעבים או כאשר אתם ממהרים לצאת ובטח שלא מיד אחרי אזעקה. כוונו לזמנים שבהם אתם יכולים לשבת ללא הסחות דעת.
מעורבות במהלך פעילויות יומיומיות: שיחות סתמיות במהלך פעילויות יומיומיות כמו טיול בפארק או נסיעה ברכב יכולות להיות דרך פחות מאיימת לגשת לנושא. אתם יכולים להעלות את הנושא על ידי שאילת שאלות פתוחות כמו, "האם שמעת קולות חזקים או ראית חדשות לאחרונה?" זה עשוי להוביל באופן טבעי להביע את החששות שלהם.
שלבו שגרה: ילדים משגשגים בשגרה. ניתן לשלב שיחה קצהר על אזעקות והמצב כחלק משגרת היום יום. לדוגמה, אם יש לכם ארוחת ערב משפחתית, תוכלו לכלול רגע לחלוק רגשות ומחשבות. עקביות זו יכולה לגרום לילדים להרגיש בטוחים.
עקבו אחר הרמזים הלא מילוליים שלהם: שימו לב לרמזים הלא מילוליים של ילדכם. אם הם נראים מסוגרים, חרדים או עצבניים, זה עשוי להיות סימן שמשהו מפריע להם. השתמשו באינטואיציה שלכם כדי לאמוד את הזמן הנכון לדבר.
היו סבלניים: אם ילדכם אינו מוכן לדבר כאשר אתם מעלים את הנושא, היו סבלניים. תנו להם לדעת שאתם זמינים בכל פעם שהם מוכנים. לפעמים, ילדים צריכים זמן לעבד את מה ששמעו או לאסוף את מחשבותיהם.
3. התאימו את השיחה לגיל שלהם תמיד
אמרתי את זה כבר כמה פעמים אבל אני אחזור כי זה חשוב – ההבנה שלילדים בגילאים שונים יש רמות שונות של הבנה ובגרות רגשית היא חיונית כאשר דנים באזעקות ובמלחמה. כך תוכלו להתאים את הגישה שלכם בהתאם לגיל של ילדכם:
לילדים צעירים (גילאי 2-6):
לילדים צעירים יש לרוב כישורי שפה מוגבלים והם מסתמכים במידה רבה על רמזים ויזואליים והסברים פשוטים. לקבוצת גיל זו:
השתמש בשפה פשוטה: הסבירו את המצב באמצעות שפה פשוטה המתאימה לגיל. לדוגמה, אתם יכולים לומר, "לפעמים, יש רעשים חזקים כי אנשים רוצים לשמור על בטיחות כולם."
הדגישו שאתם שם כדי לשמור עליהם ולהגן עליהם. ודאו שהם מרגישים בטוחים ואהובים.
השתמש בעזרים חזותיים: שקול להשתמש בציורים או בספרי תמונות כדי להמחיש את הנקודות שלהם ולהקל עליהם להבין.
לילדים בגילאי בית ספר (גילאי 7-12):
לילדים בקבוצת גיל זו יש הבנה טובה יותר של השפה ויכולים להתמודד עם הסברים מורכבים יותר:
ספקו פרטים נוספים: הסבירu את המצב קצת יותר בפירוט, תוך התייחסות למושג קונפליקטים והשפעתם, אך עדיין לשמור אותו פשוט וקל להבנה.
הקשיבו להם: עודדו את ילדכם לשתף במחשבותיו וברגשותיו, ולהקשיב באופן פעיל למה שיש לו לומר. זה יכול לעזור לכם לאמוד את רמת ההבנה שלהם.
דגש על אסטרטגיות התמודדות: למדו אותם מה לעשות כשהם שומעים אזעקות. צרו יחד תוכנית בטיחות, כולל היכן לחפש מחסה וכיצד לפעול לפי נהלי חירום.
למתבגרים (מגיל 13 ומעלה):
לבני נוער יש רמת הבנה מתקדמת יותר ועשויה לקבל גישה למידע נוסף באופן עצמאי:
היו כנים: השתתפו בדיונים מעמיקים יותר על המצב, הסיבות שלו וההשלכות האפשריות. אפשרו להם לשאול שאלות ולחפש מידע, אך הנחו אותם למקורות אמינים.
עודדו חשיבה ביקורתית: עזרו להם לפתח כישורי חשיבה ביקורתית על ידי התחשבות בנקודות מבט שונות ובמורכבות של קונפליקטים.
הציעו תמיכה רגשית: הכירו ברגשות ובפחדים שלהם, ותנו להם לדעת שזה בסדר להרגיש כך. עודדו אותם להביע את רגשותיהם.
4. כמה שיותר תמיכה
בזמנים של קונפליקט וחוסר ודאות, תפקידכם כהורים הוא להיות הסלע היציב שילדכם יכול להישען עליו. ביטחון הוא כמו חיבוק חם ומנחם שעוזר להפיג את הפחדים שלהם. כך תוכלו לספק את הביטחון החיוני הזה:
במישור הפיזי: חיבוקים וטפיחות עדינות על הגב יכולים לחולל פלאים. הנוכחות הפיזית שלכם משדרת תחושת ביטחון וחום שמילים לבדן אינן יכולות להשיג. החזיקו את ילדכם קרוב כשהם מפחדים, ותנו להם להרגיש את האהבה וההגנה שלכם.
מילים מנחמות: מילים מרגיעות יכולות להגיע רחוק. אמור לילדך שאתה שם בשבילו ושתעשה כל שביכולתך כדי לשמור עליו. אמור דברים כמו, "אני אוהב אותך, ואני תמיד אהיה כאן כדי להגן עליך."
עקביות: היצמד לשגרה ככל האפשר. ההיכרות של שגרת יומיום מובנית יכולה להרגיע מאוד את הילדים. זה נותן להם תחושה של נורמליות בזמנים כאוטיים אחרת.
טיפול בחרדות: אם לילדכם יש פחדים ספציפיים הקשורים לאזעקות או למלחמה, התייחסו אליהם בכובד ראש. הקשיבו למה שהם מפחדים, וספקו הסברים ונחמה. תנו להם לדעת שהפחדים שלהם לגיטימיי ובמידת הצורך יש לפנות לאנשי מקצוע.
הביעו את הרגשות שלכם: שיתוף הרגשות שלכם יכול להראות לילדכם שזה בסדר לחוש פחד. אתה יכול לומר משהו כמו, "גם אני מרגיש מודאג, אבל אנחנו יכולים לעבור את זה ביחד." חיוני שילדך ידע שאפילו מבוגרים חשים פחד, ושזו תגובה נורמלית למצבים קשים.
הדגישו את אהבת המשפחה: הזכירו לילדכם את עוצמת האהבה והאחדות של המשפחה שלכם. תנו להם לדעת שאתם תתמכו אחד בשני, לא משנה אילו אתגרים יגיעו.
הגבילו את החשיפה לתוכן מפחיד: הגנו על ילדך מפני חשיפה מוגזמת לחדשות או תמונות וסרטונים מפחידים ברשת. הם לא צריכים לראות תוכן גרפי שיכול להחמיר את החרדות שלהם.
צרו מרחב בטוח: קבע מקום בטוח בבית שלך שאליו ילדך יכול ללכת אם הוא מרגיש חרד – כנראה שזה יהיה הממד. מלאו את החלל הזה בפריטים מנחמים כמו בובות, פופים שמיכות וכמה מהספרים או משחקי הקופסא האהובים עליהם.
5. העצמה ובניית ביטחון במלחמה
העצמת ילדכם עוסקת במתן הכלים והידע הדרושים להם כדי להתמודד עם הפחדים והאתגרים שלהם. הנה איך אתם יכולים לעזור לילד שלכם להרגיש יותר בשליטה ובטוח בזמן של עימות:
תכנית ביטחון: צרו תכנית ביטחון יחד עם ילדכם. דנו מה לעשות כשהם שומעים אזעקה. זה יכול לכלול הגעה לאזור בטוח ייעודי בביתכם, פנייה אליכם או מבוגר אחר מהימן, או ביצוע הנחיות בטיחות של פיקוד העורף. תרגלו את התוכנית כך שהם ידעו בדיוק מה לעשות אם אזעקה מופעלת.
ערכת חירום: הרכיבו ערכת חירום עם ילדכם. כלול פריטים חיוניים כמו מים, חטיפים, פנס, ערכת עזרה ראשונה, ופריטי נוחות כגון בובה אהובה או שמיכה מיוחדת. זה מעצים את ילדכם בכך שהוא הופך אותו לחלק מתהליך ההכנה.
למדו אסטרטגיות התמודדות: שתפו את ילדכם באסטרטגיות התמודדות. תרגילי נשימה, מיינדפולנס ודיבור עצמי חיובי יכולים לעזור בניהול חרדה. למדו את ילדכם את הטכניקות הללו לשימוש כאשר הוא חש פחד.
טיפוח עצמאות: עודד עצמאות מותאמת לגיל. עבור ילדים גדולים יותר, זה עשוי להיות כרוך באפשרות להם ללכת הביתה מבית הספר עם חברים או ללמד אותם כיצד להשתמש בטלפון כדי להגיע אליך במקרה חירום. זה בונה את הביטחון והיכולת שלהם להתמודד עם אתגרים יומיומיים.
פרגנו להם: הכירו והשבחו את החוסן והגבורה של ילדכם. כאשר הם מצליחים לעקוב אחר תוכנית הביטחון שעשיתם או להתמודד עם הפחדים שלהם, חגגו את ההישגים שלהם. חיזוק חיובי מגביר את ההערכה העצמית ווהאומץ שלהם.
שמרו על אופטימיות: אמנם חיוני להיות מציאותי לגבי המצב, אך שמרו על השקפה חיובית לגבי היכולת של משפחתכם להתמודד ולתמוך אחד בשני.
6. הגבילו את החשיפה לחדשות
בעולם שבו חדשות נגישות מסביב לשעון, חיוני להגן על התמימות והרווחה הרגשית של ילדכם על ידי הגבלת חשיפתם לתוכן חדשותי מטריד. כך תוכל להשיג זאת:
תוכן מתאים לגיל: בחרו איזה מידע לשתף עם ילדך בהתבסס על גילו ורמת ההבנה שלו. ילדים צעירים יותר עשויים להזדקק לחשיפה מוגבלת מאוד לחדשות, בעוד שילדים גדולים יותר יכולים להתמודד עם מידע מורכב יותר.
בחרו מקורות מהימנים: כאשר אתה משתף מידע, ודא שהוא מגיע ממקורות אמינים ומהימנים. זה עוזר למנוע פייק ומידע מוטעה, שעלולים להגביר את החרדה והבלבול.
צפו יחד: אם החלטתם לצפות בחדשות, עשו זאת יחד כמשפחה. זה מאפשר לך לספק הקשר, לענות על שאלות ולדון בתוכן עם ילדך. היו מוכנים לכבות אותו או לשנות ערוץ אם קטע חדשותי הופך מטריד מדי.
הגבלת זמן מסך: שלטו בכמות זמן המסך, במיוחד מול שידורי חדשות. חשיפה מוגזמת לתמונות וסיפורים מטרידים עלולה להיות מכריעה ולהזיק לבריאות הנפשית של ילדכם.
השתמשו בבקרת הורים: למכשירים ופלטפורמות סטרימינג רבות יש תכונות בקרת הורים. השתמש בכלים אלה כדי לחסום תוכן בלתי הולם ולהגביל את הגישה לערוצי חדשות ואתרי אינטרנט.
הגדירו מגבלות זמן מסך: צור לוח זמנים ברור לזמן מסך הכולל שילוב של פעילויות חינוכיות, פנאי ופיזיות. זה מבטיח שילדכם לא יהיה דבוק לחדשות או לרשתות החברתיות לתקופות ממושכות.
התמקדו בחדשות חיוביות: חפש ושתף כתבות חדשותיות חיוביות במידת האפשר. זה יכול לעזור לאזן את השליליות המוחצת בחדשות ולהזכיר לילדכם שישנם סיפורים מחממי לב ומרוממים גם בעולם.
7. הסחות דעת: הפיכת דאגות לזמן משחק
בתקופות של חוסר ודאות ופחד, מתן הסחות דעת לילדך יכול להיות כלי רב ערך כדי לעזור לו להתמודד ולהחזיר לעצמו את תחושת הנורמליות והשלטה.
צור שגרה: הקמת שגרה יומיומית יכולה לספק מבנה ויכולת חיזוי לילדך. קביעת זמנים לארוחות, משחק ושעת שינה עוזרת להם להרגיש בטוחים ומבוססים.
זמן משחק: עודדו זמן משחק כבריחה מהלחץ והדאגה. השתתף במשחקים, בחידות או בפעילויות יצירתיות. משחק הוא לא רק מהנה אלא גם טיפולי, ומאפשר לילדך לעבד את רגשותיו.
חקרו תחביבים חדשים: הציגו לילדכם תחביבים חדשים או פעילויות שהם עשויים ליהנות מהם. זה יכול להיות זמן מצוין לחקור אמנות, מוזיקה, בישול או כל עניין אחר שהם הביעו.
קריאה משותפת: קריאה משותפת של ספרים היא דרך נפלאה להפעיל את הדמיון של ילדכם ולספק בריחה מהמציאות. בחרו ספרים המתאימים לגיל ומתמקדים בסיפורים חיוביים ומרוממים.
סרטים משפחתיים: בחרו סרטים ידידותיים למשפחה שהם מבדרים ומציעים שיעורי חיים יקרי ערך. זו הזדמנות מושלמת לחלוק זמן איכות וליהנות מצחוק ביחד.
משחקי קופסה ופאזלים: משחקי קופסה ומשחקי חשיבה מצוינים להסחת דעת ולקשר משפחתי. בחרו משחקים המתאימים לגיל ילדכם ומעודדים שיתוף פעולה ופתרון בעיות.
מוזיקה וריקוד: הגבירו את המוזיקה וערכו מסיבת ריקודים בסלון שלכם. למוזיקה יש דרך לרומם את הרוח ולעודד פעילות גופנית.
עודדו לכוב ביומן או לצייר: עודדו את ילדכם לבטא את רגשותיו באמצעות יומן או ציור. זה יכול לעזור להם לעבד את הרגשות שלהם.
גינון: אם יש לכם גינה, שתפו את ילדכם בשתילה ובטיפול בפרחים או ירקות. גינון מספק תחושת אחריות וחיבור לטבע.
