ביקשת מהילד שלך לעשות משהו. בצורה מאוד רגוע. בצורה מאוד רציונלית. ובכוונה טובה. אבל פעולה, אתם מקבלים את המקבילה לילדים של צרצרים. דממת אלחוט.
"אולי הם לא שמעו אותי?" אתם חושבים. אז אתם מבקשים שוב יפה. בתקיפות, אבל יפה.
שום דבר.
אתם מרגישים את עצמכם נופלים במהירות לתוך המעגל המוכר ובעיקר לעצבים…
ואז זה קורה – הפתיל נשרף. ברגע של תבוסה מוחלטת, אתם מתחילים לצרוח את אותן דרישות שביקשתם בשלווה רק לפני דקות. האנרגיה עולה מדרגה וכולם נשארים מתוסכלים ומיואשים.
אני מבינה. כך גם רוב ההורים. אני מחנכת הורים כבר למעלה מעשור ויכולה לומר חד משמעית שילדים "לא מקשיבים" זה התסכול הנפוץ ביותר שאני שומעת מאמהות ואבות.
אבל זה העניין, אם אתם רוצים להתמודד עם חוסר ההיענות של ילדך, הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להבין למה הוא לא מקשיב. לא פעם, חוסר התגובה שלו הוא סימפטום, לא הבעיה הנוכחית.
אם לא תתייחס לנושא הזה ונרד לשורש הבעיה, אתם בטוח תראו מקרה פשוט של "לא מקשיב" מתפתח לבעיות התנהגות גדולות יותר כמו התקפי זעם, התרסה וחרדה
אז למה ילדים לא מקשיבים?
שאלה טובה! למה הם לא מקשיבים לכם? למה אתם צריכים לחזור על משהו שוב ושוב עד שאתם מוצאים את עצמכם צועקים?
(לפני שנמשיך הלאה, ודאו ששללתם כל מצב רפואי פוטנציאלי שיכול להשפיע על השמיעה או ההבנה של ילדכם. אם אתם בטוחים שהאוזניים של ילדכם מתפקדות במלואן, המשך לקרוא).
כשלילדים אין הזדמנויות להפעיל את כוחם בדרכים חיוביות – בחירה באילו בגדים ללבוש, הכנת תפריט ארוחת הערב, בחירה באיזה משחק לשחק וכו' – הם יפעילו את כוחם בדרכים שליליות. מכיוון שלילדים יש שליטה על הגוף והשפה שלהם, מאבקי הכוח הנפוצים ביותר (והמתסכלים) מתרחשים כאשר ילדים משתמשים בגופם ובשפתם כדי להתנגד לבקשותינו.
על ידי בחירה לא להקשיב, ילדים יכולים להביע את כוחם. התנהגות זו היא פשוט דרך שבה ילדים מבטאים את הצורך שלהם ליותר שליטה ויכולת קבלת החלטות בחייהם.
אני לא מציעה לך לתת להם להפעיל כל הזדמנות. עם זאת, על ידי יישום כמה טכניקות הורות חיוביות שקל ללמוד, אתם יכולים לתת לילדים שלכם כוח בתוך הגבולות שלכם. על ידי כך, שיתוף הפעולה של ילדיכם ישתפר ומחזור החזרה האימתני – הזכר – חזור – תזכור יסתיים.
האם "ילד שלא מקשיב" זה רק תווית?
לפני שאנחנו צוללים לתוך אסטרטגיות לשיפור התקשורת עם ילדיכם, תחשבו על השאלה הזו – למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר שהילד שלך "לא מקשיב?"
כשמדברים עם הורים, "לא מקשיב" בדרך כלל בסופו של דבר הוא מונח גורף המכסה מספר עצום של נושאים. מכיוון ש"ילד לא מקשיב" הוא כל כך רחב, יכול להיות קשה למצוא פתרון.
אני לא אומר שאין מקרים שבהם הילד שלכם פשוט מתעלם ממכם- זה קורה! עם זאת, לעתים קרובות יותר מאשר לא, זה פחות על "לא להבין" ויותר על איזושהי בעיה בסיסית.
האם הילד או הילדה עייפה, רעבה או לא מרגישה טוב? או, האם יש בעיית שליטה עמוקה יותר שגורמת להם להתנתק כמו…
מטלות?
שיעורי בית?
שעת שינה?
תסכולים מול אחים?
אל תכניסו כל כיבוי תקשורת תחת מטריית "לא מקשיב/ה לי". חפרו וגלו מה באמת קורה, ואז תוכלו להכין תוכנית פעולה כדי לטפל ספציפית בבעיה הזו.
עכשיו, אם זה באמת מקרה קלאסי של אי הקשבה, הנה 7 צעדים שאתם יכולים לנקוט כדי להבטיח שהילדים שלך באמת יקישבו לכם.
הנה עוד כמה סיבות ללמה הילד שלכם לא מקשיב:
1. שלב התפתחותי
היכולת של ילדים להקשיב ולעקוב אחר הוראות קשורה קשר הדוק לשלב ההתפתחותי שלהם. לילדים צעירים יותר, למשל, יש טווח קשב קצר יותר ועשויים להתקשות להתמקד בהוראות ארוכות. ככל שילדים גדלים, היכולות הקוגניטיביות שלהם, כולל הקשבה ועיבוד מידע, משתפרות אך בקצב שונה. חשוב להורים להתאים את ציפיותיהם וסגנון התקשורת שלהם בהתאם לרמת ההתפתחות של ילדם.
2. הוראות מורכבות מדי
כאשר ההוראות מורכבות מדי, ארוכות מדי או מועברות באופן נמהר, ייתכן שילדים לא מבינים עד הסוף מה מבקשים מהם. זה יכול להוביל לאי ציות לכאורה, שהיא למעשה אי הבנה. כדי להתמודד עם זה, כדאי להשתמש בשפה ברורה, תמציתית ומתאימה לגיל עם ילדים.
3. חוסר שגרה
עקביות ושגרה מנחמות את הילדים ועוזרות להם להבין מה מצופה מהם. חוסר שגרה עלול לגרום לבלבול וחוסר ודאות, ולהקשות על הילדים להקשיב ולעקוב אחר ההנחיות. ביסוס ושמירה על שגרה יומית עקבית יכולים לעזור בשיפור כישורי ההקשבה של הילד.
4. תשומת לב מוגבלת
ילדים הם סקרנים באופן טבעי ולעיתים קרובות מוסחים בקלות על ידי הסביבה שלהם. אם ילד עוסק בפעילות שנראית לו מעניינת, ייתכן שיהיה לו קשה להעביר את המיקוד שלו כדי להקשיב למישהו אחר. הבטחת תשומת הלב המלאה שלהם לפני שמדברים ומשתפת אותם בשיחה יכולה לעזור להפחית את הבעיה.
5. צרכים רגשיים
לפעמים, אי הקשבה היא סימפטום לצרכים רגשיים בסיסיים. אם ילד מרגיש מוזנח, לחוץ או המום, הוא עלול לבטא את הרגשות הללו באמצעות אי ציות. חשוב להורים לבדוק את המצב הרגשי של ילדם ולספק את התמיכה הדרושה כדי להבטיח שהם מרגישים בטוחים ומוערכים.
6. בדיקת גבולות
טבעי שילדים יבדקו גבולות כחלק מהתפתחותם. התנהגות זו עוזרת להם להבין את העולם סביבם והיכן הם משתלבים בתוכו. כשילדים לא מקשיבים, לפעמים הם פשוט בוחנים לראות את התגובה שזה מעורר. משמעת עקבית והוגנת היא המפתח בהוראת ילדים על השלכות וכבוד.
7. העתקת התנהגות
ילדים מחקים לעתים קרובות את התנהגותם של מבוגרים. אם הם שמים לב שמבוגרים לא תמיד מקשיבים או שדעתם מוסחת לעתים קרובות (למשל, על ידי סמארטפונים), הם עשויים לאמץ הרגלים דומים. הורים ומורים צריכים ליצור מודל של התנהגות הקשבה טובה כדי ללמד ילדים את חשיבות ההקשבה.
8. חיזוק לא מספק
חיזוק חיובי יכול לשפר משמעותית את נכונותו של הילד להקשיב. אם ההקשבה וביצוע ההוראות נענים באופן עקבי במשוב חיובי או תגמולים, סביר יותר שילדים יחזרו על התנהגויות אלו. מצד שני, חוסר הכרה בהתנהגות טובה יכול להפחית את המוטיבציה שלהם להקשיב.
7 דרכים לגרום לילדים שלכם להקשיב
1. דברו אליהם בגובה העיניים
כאשר אתה צריך את תשומת הלב של ילדך, וודא שאתה משיג את תשומת הלב שלו- זה אומר קשר עין. כשאתה מוריד את עצמך ומסתכל להם בעיניים, אתה לא רק מוודא שהם רואים ושומעים אותך, אלא גם מחזק את התקשורת.
זה אומר שאולי תצטרכו להתרחק מהכביסה או להניח את מה שאתם עושים לדקה ולהיכנס לחדר השני. קרבה היא המפתח – אתם לא מדברים אליהה או נובחים פקודות מהחדר השני – אתם מדברים איתם
2. היפטרו מ"אל תעשה"
אל תיגע באחיך. אל תרוץ בבית. אל תשחק עם האוכל שלך. אל תקראו את המשפט הבא. (רואים מה עשיתי כאן?)
פקודות שליליות, כגון "אל תעשה" ו"לא" דורשות מהילדים עיבוד כפול. ילדים צריכים לענות על שתי שאלות:
1) מה אמא/אבא לא רוצה שאעשה?
2) מה אמא/אבא רוצה שאני אעשה במקום?
זה מבלבל וסותר. לדוגמה, אם אתם אומרים "אל תיגע באחיך", ילד צריך להפסיק את ההתנהגות הנוכחית ולקבוע את ההתנהגות החלופית המתאימה – אם אני לא יכול לגעת בו, האם זה אומר שאני לא יכול לחבק אותו? אנחנו יכולים לשחק בפאזל? אני יכול לתת לו כיף? האם אני יכול לעזור לו ללבוש את הז'קט שלו או לקשור את הנעליים שלו אם אמא מבקשת?
במקום זאת, אמור לילדיכם מה לעשות.
במקום "אל תיגע באחיך", נסו "השתמש במגע עדין כשאתה נוגע באחיך" או "אח שלך לא רוצה שייגעו בו עכשיו, אז בבקשה שמור את ידיך שלובות בזמן שאנחנו במכונית."
במקום "אל תשאיר את הצעצועים שלך על כל הרצפה", נסו "בבקשה לשים את הצעצועים שלך בפח הצעצועים".
במקום "אל תרוץ במסדרון", נסו "בבקה ללכת במסדרון".
3. אמרו כן לכן.
תחשבו על זה לרגע. מהי התגובה הרגילה שלכם ל-10,000 הבקשות שאתם מקבלים מילדכם מדי יום?
כאשר אתם מופגזים בבקשות, קשה לנפות אותן בצורה משמעותית, אז אתם פשוט מספקים תשובות עטלנ- "לא, לא היום." "לא, אין לי זמן לזה." "לא." "לא." "שום דבר."
אבל כאשר "לא" הוא התשובה הקבועה שלכם, אין זה פלא שילדים מפסיקים להקשיב לבקשות שלכם! חפשו סיבות לומר כן לעתים קרובות יותר. תשובות ה"כן" שלכם יתחילו להפתיע ולשמח את ילדכם ולגרום להם לשים לב יותר כשאתם מבקשים משהו!
במקום "לא, אנחנו לא יכולים ללכת לפארק", נסו "הפארק נשמע מדהים! האם נלך ביום שישי אחרי הלימודים או בשבת בבוקר?"
במקום "לא, אתה לא יכול לקבל גלידה" נסו "גלידה זה טעים! האם תרצה לאכול אותו לקינוח בשבת בערב?"
למרות שעדיין יהיו מצבים שדורשים "לא" חד, יותר "כן" יגדיל את הסיכוי שהילד שלכם יקשיב לכם
4. קצרו את הנאום שלכם
הורים נוטים להפוך תשובה של חמש שניות לעבודה של חמש דקות!
יש אמירה בתעשיית המכירות, "לעולם אל תמכור עם בלה-בלה מה שאתה יכול למכור עם בלה." אני חושב שזה הגיוני גם בהורות. כשאתה מנסה למשוך את תשומת ליבו של ילדך, תהיו כמה שיותר תמציתיים ותראו שיפור משמעותי.
5. אמרו"תודה" מראש
עזרו לילדיכם לעשות בחירה הולמת על ידי קפיצת האמונה הזו. ה"תודה שתליתת את המגבת שלך אחרי המקלחת", המונעת שלך, תעודד את הילדים שלך להתנהגות טובה הרבה יותר מאשר, "עדיף שלא אראה את המגבת שלך על הרצפה שוב!"
אנשים, וכן, אפילו ילדים, בדרך כלל יעמדו בציפיות שלנו אם ננהל אותם בצורה חיובית. יידוע אותם מראש שאנו סומכים עליהם שיעשו את הדבר הנכון יטפח קווי תקשורת פתוחים ויגדיל את הסבירות שהמשימה תושלם.
6. להבטיח הבנה
דרך פשוטה להבטיח שילדכם שמע אותך שהם מבינים היא לבקש מהם לחזור על מה שאמרם.
בתחום הרפואי, מחקרים הראו ש-40-80% מהמידע שרופאים מעבירים לחולים נשכח לחלוטין או מובן לא נכון (ותזכרו, מדובר במבוגרים שאנחנו מדברים עליהם, לא רק בילדים).
כדי להילחם באי הבנה זו, רופאים החלו להשתמש בשיטת ה-teach-back, הקוראת למטופלים "ללמד בחזרה" לרופא אילו הוראות טיפול קיבלו זה עתה. שיטה זו הוכחה כמגבירה באופן דרסטי את שמירת המידע מהמטופלים.
ניתן להשתמש באותו כלי ביעילות עם ילדים. לאחר שיצרתם קשר עין, קיצרתם את דבריכם והסברתם בבירור מה אתם צריכים שילדכם יעשה, בקשו ברוגע מילדכם לחזור על מה שזה עתה שמע.
על ידי זה שאתם מוודיאם שכולם באותו עמוד, תרא ושיפור מיידי בתקשורת ובשיתוף הפעולה בביתכם
7. בצעו תצפית
אם אתם רואים משימה שלא בוצעה, אל תכנסו עם נזיפה, פשוט תעיערו: "אני רואה ז'קט על הרצפה, מה התוכניות לעשות עם זה?"
"למה התוכנית שלך?" היא אחת האסטרטגיות האהובות עלי להימנע ממאבקי כוח. זה מעצים מכיוון שהנחה מצידך שיש להם תוכנית – ונותן לילדך הזדמנות להציל את המצב ולהמציא במהירות תוכנית ברגע, אם עדיין אין להם תוכנית!
"הו כן! "תכננתי להוציא את האשפה מיד אחרי שאסיים את ארוחת הצהריים שלי." זה נותן לך את ההזדמנות לתת ספין חיובי להעצמה הורית על כל השיחה! "זה מדהים – אני מאוד מעריך את העזרה שלך."
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
במקרים מסוימים, אם הילד שלכם לא מקשיב והטיפים בפוסט הזה לא עזרו לכם, אולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית. איך תדעו אם זה הזמן?
✅ אי ציות מתמשך
אם ילד מסרב בעקביות לעקוב אחר כללים או הוראות, למרות תקשורת ברורה, משמעת עקבית וסביבה יציבה, זה עשוי להעיד על בעיות בסיסיות שאיש מקצוע יכול לעזור לטפל בהן.
✅התנהגות אגרסיבית או הרסנית
אם אי הקשבה מלווה בהתנהגות תוקפנית כלפי אחרים, הרס רכוש או פגיעה עצמית, אלו הן התנהגויות חמורות שבדרך כלל דורשות התערבות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
✅ בעיות בבית הספר
פידבקים של מורים על קשיים משמעותיים בהקשבה או בשיעורים או התנהגויות פרועות המשפיעות על הלמידה של הילד או של חבריהם לכיתה יכולים להעיד על כך שיש נושאים הדורשים התייחסות מקצועית.
✅קשיים חברתיים
אם ילד נאבק באופן משמעותי עם יצירת חברים, שמירה על חברויות או שיש ריבים תכופים עם בני גילו, זה יכול להצביע על בעיות רגשיות או התנהגותיות שאיש מקצוע עשוי לעזור לשפר.
✅ שינויים משמעותיים במצב הרוח או בהתנהגות
שינויים פתאומיים בהתנהגות או במצב הרוח, כגון כעס חרדה או דכדוך פתאומי, יכולים להיות סימנים לקשיים רגשיים בסיסיים.
✅ אתגרי תקשורת
אם יש חששות לגבי התפתחות השפה של ילד או אם נראה שהם אינם מסוגלים לתקשר את צרכיו ביעילות ברמה המתאימה לגיל, ייתכן שיהיה צורך להתייעץ עם מטפל בדיבור או פסיכולוג התפתחותי.
✅ לחץ משפחתי
רמות גבוהות של מתח או קונפליקט בבית עלולות להשפיע באופן משמעותי על התנהגות הילד ועל יכולת ההקשבה שלו. אנשי מקצוע יכולים לספק תמיכה וגם ללמד אותם איך לנהל את הלחצים שלהם בצורה יעילה.
כמה מילים אחרונות
זכרו ש"ילד לא להקשיב" צריך תמיד להיות קריאת השכמה עבורנו. למרות שזה עשוי להיראות כמו התרסה או חוסר תשומת לב מצידם – זוהי דרך למשוך את תשומת הלב שלנו או לבטא את הצורך שלהם בכוח.
לילדים ולמבוגרים כאחד יש צורך להיראות ולהישמע. כשהצורך הזה לא יתמלא, הילדים יפסיקו להקשיב לנו. זה אולי נשמע מנוגד לאינטואיציה, אבל ברור שזה עובד מכיוון שזו התלונה מספר אחת שהורים חולקים!
