אתם עלולים להרגיש מותשים ומתוסכלים כאשר הילד שלכם בהתקף זעם, ובעיקר חוסר אונים, אבל בניגוד למה שחושבים – התקפי זעם הם לרוב לא סיבה לדאגה. לילדים, במיוחד לפעוטות, יש התקפי זעם כחלק מההתפתחות התקינה שלהם. ילדים עוברים התקפי זעם לאחר שנכנסים לגן, סביבות גיל 4. אבל בכל זאת, למה זה קורה? ואיך מתמודדים? ומה לא עושים? כל הטיפים במדריך הבא.
מה זה התקף זעם אצל ילדים?
התקף זעם הוא כאשר לילד יש התפרצות של כעס ותסכול. התקפי זעם יכולים להיות פיזיים, מילוליים או שניהם. ילדכם עשוי לפעול, להפריע ובאופן כללי להציג התנהגויות לא נעימות. בדרך כלל, הם מתנהגים כך כי הם רוצים או צריכים משהו שהם לא יכולים לבטא במילים. התקפי זעם לרוב אינם פרופורציונליים לנסיבות. במילים אחרות, ילדים מגיבים בעוצמה רבה למצב שנראה לנו חסר חשיבות. לדוגמה, אתה יכול לומר לילדך להניח צעצוע או להגיד לו שאתם לא קונים עכשיו משהו, אבל פתאום זה עלול להוביל לחבטות, צעקות ומכות.
מתי עלי לדאוג מהתקפי זעם אצל הילד שלי?
כמו שכתבתי, התקפי זעם הם חלק נורמלי מההתפתחות של ילדכם. הם קורים כשילד לומד להיות עצמאי יותר. התקפי זעם מתרחשים לרוב בין הגילאים שנה עד 4, בממוצע עד פעם ביום. הם בדרך כלל יורדים כאשר ילד מתחיל ללכת לגן או ללמוד בבית ספר. בגיל הזה, הם מדברים יותר, כך שהם יכולים לבטא את הצרכים שלהם באופן מילולי.
התקפי זעם נמשכים בדרך כלל בין 2 ל-15 דקות. התקפי זעם אלימים שנמשכים יותר מ-15 דקות עשויים להיות סימן לבעיה חמורה יותר. אם לילדך יש התפרצויות אלימות ארוכות, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם.
מה הגורמים להתקפי זעם של ילדים?
הגורמים להתקפי זעם אצל ילדיכם יכולים להיות:
- תסכול.
- רצון בתשומת לב.
- רצון במשהו (כמו פינוק או צעצוע).
- הימנעות מלעשות משהו
- רעב.
- עייפות.
סיבה נפוצה להתקפי זעם אצל פעוטות היא הקונפליקט שהם מרגישים. הם מחפשים עצמאות אך עדיין משתוקקים לתשומת לב של הוריהם. בגילאים צעירים הם לא פיתחו עדיים כישורי התמודדות עם רגשות חזקים או אכזבות. לעתים קרובות חסר להם הכישורים המילוליים להסביר איך הם מרגישים, אז התוצאה היא התפרצות זעם.
אם הילד שלי בהתקפי זעם - האם זה מעיד על כישורי ההורות שלי?
התקף זעם של ילד אינו שיקוף של הורות לקויה. התקפי זעם קורים בגלל אישיותו של הילד ומצבו הנוכחי. הם חלק נורמלי מהתפתחות הילד.
מהם הסימנים להתקף זעם?
במהלך התקף זעם, ילדכם עלול:
- לבכות ולצעוק.
- לבעוט, להכות, לצבוט, לנשוך
- להטיח רגליים
- גוף מתוח
מה עלי לעשות אם הילד שלי נמצא בהתקף זעם?
נסו את האסטרטגיות האלה במהלך התקף זעם.
מצאו הסחת דעת: אם אתם מרגישים שמתחיל התקף זעם, אבל זה לא הפך להתפרצות מלאה, נסו להסיח את דעתו של ילדכם. הצביעו על משהו מעניין או שתערבו אותם בפעילו כיפית.
הישארו רגועים: ברגע שילדכם נמצא באמצע התקף זעם, אל תאיימו, הרצו או התווכחו איתם. פעולה זו רק מחמירה את התקף הזעם. מאוחר יותר, כאשר ילדכם שקט ורגוע, דברו איתו על ההתנהגות שהייתה.
התעלמו מהתקף זעם: זה מראה לילדכם שהתקף זעם אינו מקובל ולא יביא לו את מה שהם רוצים.
שמור אותם בטווח ראייה: אם אתם באמצע החנות או מקום ציבורי אחר, וודאו שאתם יכול לראות את ילדכם (והם יכולים לראות אותכם) בכל עת. אם אתם מרגישים שילדכם עלול לפגוע בעצמו או באנשים אחרים, הרחיקו אותם מהסביבה.
שמרו עליהם: הרחיקו חפצים מסוכנים בקרבתם. שקלו להחזיק את ילדכם, כדי שלא יפגע בעצמו. אם ילדכם יצא מכלל שליטה, הביאו אותו למרחב בטוח עד שיירגע. השתמשו ב"פסק זמן" במידת הצורך, הציבו אותם בחדר הרחק מהטלוויזיה והסחות דעת אחרות.
כמו כן, השתדלו שלא:
להיכנע או לשנות את דעתכם: אם אתם עושים את זה, ילדים לומדים שהתקפי זעם עוזרים להם להשיג את מה שהם רוצים. אם אתם בבית והילד שלכם בטוח, אתם יכולים אפילו לנסות לעזוב אותו ולהיכנס לחדר אחר.
להכות גם לא לצורך "החינוך": אולי אתם חושבים שזה מלמד אותם שהפעולות האלה פוגעות. אבל לעתים קרובות קורה ההפך – ילדכם עשוי ללמוד שזו התנהגות מקובלת כי הורה עושה זאת. במקום זאת, הבהירו שהם עושים משהו פוגע, מכאיב ושזה אסור.
מה עלי לעשות לאחר התקף זעם אצל הילד שלי?
לאחר שהתקף הזעם נגמר, אתם יכולים להתחיל עם ילדכם בשיחה על מה שקרה. אתם יכולים גם לדבר איתם כיצד הם יכולים למנוע מהתקפי זעם לחזור שוב. לנסות ל:
הציעו שבחים על ההרגעה: חזקו את ההתנהגות החיובית ואת הבחירות הטובות של ילדכם. ילדים אוהבים הכרה בהתנהגות טובה.
תהיו כמה שיותר ספציפיים – במקום, "היית כל כך טוב," תאמרו, "עשית עבודה נהדרת באמצעות בחנות כשהצלחת להרגיע את עצמך." הצהרות אלו עוזרות לילדכם לדעת אילו התנהגויות טובותומקובלות.
הכירו ברגשותיהם: תנו לילדכם לדעת שאתם מבינים את התסכולים שלהם. לעתים קרובות, ילדים מחפשים תשומת לב, ולכן הכרה ברגשות שלהם יכולה לעזור להקל על רגשותיהם.
למדו את ילדכם לזהות רגשות: לרוב אין לילדים את אוצר המילים שהם צריכים. הם לא יכולים לתאר את התסכול, הקנאה, הכעס או האכזבה שלהם. התקפי זעם הם האופן שבו הם מבטאים את רגשותיהם. תנו להם את המילים שהם צריכים כדי לבטא את עצמם: "אני רואה שאתה כועס עכשיו. אתה בוכה, והפנים שלך סמוקות."
למדו את ילדכם כיצד להתמודד עם רגשות חזקים: עזרו לו להבין כיצד להתמודד עם בעיה מבלי להתעצבן. הם ילמדו שהם יכולים לפתור חלק מהבעיות שלהם בעצמם. הם יהפכו עצמאיים יותר ופחות נוטים להתקפי זעם.
תנו דוגמה טובה: ילדים מסתכלים על הוריהם, מתבוננים בהתנהגותם. תנו להם את הדוגמה כיצד לבטא רגשות בצורה בריאה יותר.
אם אהבתם את המדריך הזה, אולי גם הכתבות הבאות יעיינו אותך:
איך אני יכול למנוע התקף זעם אצל הילד?
סביר להניח שלא תוכלו ליצור סביבה נטולת זעם. התקפי זעם הם האופן שבו ילדים מתקשרים. זה חלק טבעי מההתפתחות. אבל אתם יכולים לנקוט בצעדים כדי להפחית את התדירות והחומרה של התקפי זעם:
תנו אפשרויות בחירה: תנו להם לבחור, לפי היגיון. למשל, הם יכולים לבחור בין שני תלבושות או שני חטיפים. היכולת לבחור עוזרת לילדכם להרגיש בשליטה. הקפידו לתת להם לבחור בין שני דברים שאתם בסדר איתם. אל תיתנו להם תקוות שווא.
התכוננו למעברים: תקופות מעבר, כמו יציאה מהבית או מגרש המשחקים, יכולות להיות קשות לילדים. נסו להכין אותם מראש שמגיע המעבר כדי שהם יהיו מוכנים אליו. ומעברים גדולים יותר דורשים הכנה רבה יותר. לדוגמה, אם אח חדש מגיע או שאתם עוברים דירה, אפשרו מספיק זמן להכין את ילדכם.
אוכל ושינה: לפעמים, עצבנות עלולה להוביל להתקפי זעם. התנהגות זו עשויה לנבוע ממחסור בצוך בסיסי כמו שינה ואוכל.
מתי לפנות לעזרה מקצועית עם התקפי זעם?
צרו קשר עם הרופא שלכם לגבי התקפי זעם אם:
- הם נמשכים או מחמירים לאחר גיל 4.
- ילדכם פוגע בעצמו או במישהו אחר או פוגע ברכוש במהלך התקף זעם.
- ילדכם עוצר את נשימתו בזמן התקף זעם (ובמיוחד אם הוא מתעלף).
- לילדכם יש כאבי ראש, כאבי בטן וחרדות.
- אתם מרגישים מתוסכלים ולא בטוחים כיצד להתמודד עם התקפי הזעם.
הרופא שלכם עשוי לשאול אותכם שאלות על התקפי הזעם. שאלות אלו יכולות לעזור להם להבין אם התקפי הזעם אופייניים או סיבה לדאגה:
מתי מתרחשים התקפי הזעם?
מה קורה בדרך כלל ממש לפני התקף הזעם?
מה הילד שלכם עושה בזמן התקף זעם?
כמה זמן נמשך התקף זעם?
איך אתם מגיבים להתקף הזעם?
איך הילד שלכם מתנהג בין התקפי זעם?
האם יש שינויים בסביבת הבית או בית הספר שלך?
עברת דירה לאחרונה?
האם חל שינוי משפחתי (כגון לידת תינוק חדש)?
האם קרה משהו מטריד לילדכם או לבן משפחה אחר?
האם לילדכם יש בעיות אחרות שעלולות להשפיע עליו, כגון הפרעת שינה או הפרעת התנהגות?
חשוב להדגיש
התקפי זעם הם חלק נורמלי, אם כי מתסכל, מהתפתחות הילד. פעוטות סובלים מהתקפי זעם תכופים, בממוצע אחד ביום. התקפי זעם קורים לעתים קרובות בגלל שילדים רוצים להיות עצמאיים אבל עדיין מחפשים את תשומת הלב של ההורים. לילדים צעירים חסרים גם כישורים מילוליים לבטא את רגשותיהם במילים. כאשר יש התקפי זעם, נסו להישאר רגועים. הכירו ברגשות של ילדכם. כאשר ילדכם נרגע, עזרו לו ללמוד לזהות את הרגשות הללו ולמצוא דרך טובה יותר להגיב תסכול.