כשהבן שלי היה בן כמה חודשים, הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר. הוא היה נרדם עליי, מתוק ושליו, אבל ברגע שהעברתי אותו לעריסה – עיניים פקוחות לרווחה. לילה אחרי לילה, ניסיתי כל טריק אפשרי: נדנוד, שיר שקט, אפילו לחכות דקות ארוכות לפני שהעברתי אותו. ועדיין, הוא היה מתעורר שוב ושוב.
אז התחלתי לחקור והבנתי משהו חשוב: זה לא שהוא לא יודע לישון, זה פשוט שהשינה של תינוקות שונה משלנו. בדיוק כמונו, הם עוברים מחזורי שינה ומתעוררים קלות בלילה – אבל בניגוד אלינו, הם עדיין לא למדו איך להחזיר את עצמם לשינה עמוקה לבד.
האמת? רוב התינוקות בעולם לא נרדמים לבד ולא ישנים לילה שלם בעריסה – וזה לגמרי טבעי מבחינה ביולוגית. אבל החדשות הטובות הן, שהם כן יכולים ללמוד להירדם בעצמם, אם נלמד אותם בהדרגה איך לעשות את זה.
המפתח הוא לאמן אותם בעדינות להירגע ולחזור לשינה בכוחות עצמם כשהם מתעוררים. זה לא אומר לתת להם לבכות עד שיירדמו – ממש לא. יש דרכים שונות לעזור להם, בין אם זה שיטה הדרגתית או גישה טבעית יותר. ואם אימוני שינה פחות מתאימים לכם, אספתי כמה טיפים נוספים בהמשך הפוסט שיעזרו לכם ולתינוק שלכם לעבור לילות רגועים יותר.
מדוע תינוקות מתקשים לישון לבד? ההיבט ההתפתחותי
תינוקות אינם נולדים עם היכולת להרגיע את עצמם ולהירדם לבד. למעשה, בשבועות ובחודשים הראשונים לחייהם, הם תלויים לחלוטין בהוריהם כדי להרגיש בטוחים ומוגנים. זהו חלק מהתפתחותם הטבעית. מחקרים מראים שמערכת העצבים של תינוקות עדיין אינה בשלה לחלוטין, ולכן הם חווים יקיצות רבות במהלך הלילה. בנוסף, רפלקס מורו (רפלקס ההבהלה) גורם לתינוקות להתעורר בפתאומיות, דבר שעלול להפריע לשינה רציפה.
אבל כאן נכנסת התפתחות רגשית וקוגניטיבית: עם הזמן, תינוקות לומדים לזהות דפוסים, לפתח ציפיות ולהסתגל לסביבה שלהם. כשהורים מספקים רמזים קבועים לשינה – כמו שגרה עקבית, סביבה מרגיעה, וצעצועי עץ– הם למעשה בונים בסיס בטוח שמאפשר לתינוק לרכוש בהדרגה מיומנויות של הרגעה עצמית והירדמות עצמאית.
איך אפשר לעזור לתינוק לפתח מיומנויות שינה עצמאיות?
בדומה לכל מיומנות אחרת שהתינוק רוכש – מהחזקת חפצים ועד לזחילה – גם שינה היא מיומנות נרכשת. תינוקות לא "לומדים לישון" ביום אחד, אלא עוברים תהליך הדרגתי של למידה וויסות עצמי. ההורים יכולים לתמוך בכך בדרכים שונות:
- יצירת טקסים מרגיעים לפני השינה: אמבטיה חמה, שיר שקט או ספר שמקריאים מדי ערב. החזרתיות מספקת ביטחון ומסמנת לתינוק שזה זמן להירגע.
- צעצועי מעבר ורגיעת חושים: חפצים כמו שמיכת נעימות, בובה רכה או צעצוע עץ פתוח יכולים לעזור לתינוק להרגיש ביטחון גם כשהוא לבד במיטה. צעצועים אלו לא רק מספקים נחמה, אלא גם מחזקים את הקשר שבין הרגלים לבין תחושת ביטחון בשינה.
- תרגול הירדמות הדרגתית: במקום להרדימו על הידיים בכל ערב, ניתן לסייע לו להירדם בעריסה עם נוכחות הורית קרובה, ולהתרחק בהדרגה עם הזמן.
התמודדות עם נסיגות שינה אצל התינוק – ומה עושים כשזה לא עובד?
גם לאחר שתינוק רוכש מיומנויות שינה, ייתכן שיתקשה לישון בתקופות מסוימות. זה קורה לרוב בזמן קפיצות התפתחותיות, כמו גיל 4 חודשים או סביב תחילת ההליכה. נסיגות שינה אינן כישלון – הן חלק מההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של התינוק.
כאן, משחקים וצעצועים התפתחותיים יכולים לסייע:
- צעצועי מגע וחישה (כמו קוביות רכות, כדורי טקסטורה, או צעצועים עם משטחי מגע שונים) מסייעים להרגעה וויסות חושי, במיוחד לפני השינה.
- משחקי סיבה ותוצאה (כמו קופסה עם חורים להחדרת צורות) מחזקים הבנה של רצף וזמן, מה שעשוי לעזור לתינוק להבין את הרעיון של תהליך השינה (מה שמתחיל תמיד נגמר).
- צעצועים שניתן לחבק (בובות רכות שמנגנות מנגינה רגועה) יכולים לתפקד כ"מעבר רגשי" ולספק נחמה כשההורה לא בחדר.
גילאים שונים – גישות שונות לשינה עצמאית
לכל גיל יש יכולת שונה להתמודד עם שינה עצמאית, ולכן יש להתאים את השיטות והציפיות:
- 0-3 חודשים: זהו שלב של הסתגלות. תינוקות בגיל זה עדיין לא יכולים לווסת את עצמם. שינה על הידיים, ערסול והאכלה לילית הם הכרחיים.
- 4-6 חודשים: כאן אפשר להתחיל בהדרגה ללמד את התינוק הרגלי הירדמות עצמאיים. ניתן לשלב בובות מעבר, להתחיל ליצור שגרות קבועות, ולנסות הנחות עדינות בעריסה.
- 6 חודשים ומעלה: זה הזמן שבו תינוקות רבים יכולים ללמוד להירדם ללא צורך בהרמה מתמדת. שיטת הכיסא (בה ההורה נמצא בחדר אך לא אוחז בתינוק) עשויה להתאים.
- גיל שנה ומעלה: בגיל זה, השגרה כבר חשובה מאוד. ניתן לתמוך בכך באמצעות משחקים לפני השינה שמסמנים לתינוק כי יום הפעילות נגמר (למשל, ספרים עם דמויות שהולכות לישון).
מה זה בדיוק אימוני שינה ואיך זה יכול לעזור לתתינוק שלכם ללמוד להירדם לבד?
יכול להיות שכבר שמעתם, שאולי איזה אמא או אבא סיפרו לכם על הקונספט הזה של אימוני שינה, אולי אפילו שמעתם דברים מבהילים אבל למען האמת ברוב המקרים אימוני שינה קשים יותר מנטלית להורים מאשר ללתינוק. אימון שינה ממש לא צריך להיותלהיות עינוי עבורכם או עבור התינוק שלכם! אז מה זה בדיוק? לפני שאסביר, אימון שינה לא שווה לבכי, לא. זו ההזדמנות שלכם כהורים לתת לילדיכם מתנה יקרה מפז – ללמוד להרדים את עצמו.
אימון שינה זה למעשה תהליך בו התינוק שלכם לומד להירדם בעצמו. נשמע קשה, והיום יש אנשי מקצוע שתפקידם הוא ללוות הורים בתהליך זה, אבל בכל מקרה אנחנו נשתף כאן שיטה שתאפשר לכם לראות שיפור תוך 7 ימים.
7 ימים של אימוני שינה
האם ניתן לאמן את השינה של התינוק תוך 7 ימים? כמה מומחים אומרים שכן. יעדי אימוני השינה יהיו שונים עבור כולם, אך אסטרטגיות כגון הקמת שגרת שינה חיובית ועידוד הרגעה עצמית עשויות להועיל לשניכם. ולכל הפחות, אתה יכול ללמוד כמה טיפים איך לגרום לתינוק שלך לישון בלי להחזיק אותו. הנה שגרה של שבעה ימים, צעד אחר צעד, לאימון שינה לתינוק שלך.
יום 1: התחילו שגרה קבועה
תינוקות רבים מערבבים את הימים והלילות שלהם, מנמנמים תקופות ארוכות אחר הצהריים ומתעוררים לשחק לפני השינה. אבל טכניקת אימון השינה שלנו תתקן את זה. המחקר האחרון מראה שניתן ללמד תינוקות את ההבדל בין לילה ליום מההתחלה. אתה פשוט צריך לספק את הרמזים שמאפשרים לזה לקרות. להלן כמה צעדים שתוכל לנקוט:
תעיר את תינוקך מוקדם ביום הראשון
נסו לקום באותה שעה בכל יום.
מקם את העריסה של תינוקך ליד החלון כדי לתת לאור הטבעי לזרוח פנימה. (רק ודא שאין תריסים או וילונות שעלולים להוות סיכון בטיחותי.)
האור הטבעי עוזר לתינוקות לארגן את המקצבים הצירקדיים שלהם, לתת להם לנמנם באור טבעי יכול גם לקדם את התהליך הזה. אם הם מתעוררים מתנומה באור היום, הם מבינים שהגיע הזמן לקום. אם הם מתעוררים בלילה בחושך, הם ילמדו לחזור לישון.
בלילה, התחלו כמה טקסים שקטים. החליטו על שגרת זמן שינה ספציפית. הלבישו את ילדכם בפיג'מה והניחו אותם. בעריסה שלהם ללילה כשהאורות כבויים. רגע לפני שתכניס אותם פנימה, קרא סיפור או שר שיר, מה שעוזר למערכת המוטורית והחושית של תינוקך להאט.
יום 2: המשיכו לתרגל
ביום השני, התמקדו בבניית השגרה העקבית שהתחלתם. אם ילדכם עדיין זקוק להאכלה לילית, זה זמן טוב להדגיש את ההבדל בין יום ללילה, שמרו על האכלות לילה מרגיעות מאוד, עם האורות נמוכים. עשו כל שביכולתכם כדי להימנע מגירוי התינוק . ובמהלך היום, הפכו את ההאכלות לזמן של פעילות גבוהה, כשאתם מדגדגים להם ברגליים או שרים שירים, כדי שהם יתחילו להבין את ההבדל.
שימו לב היטב למה שמרגיע את תינוקכם גם בערב. אמבטיה עשויה להיות מרגיעה עבור ילד אחד וממריצה עבור ילד אחר לדוגמה.
אולי כדאי גם לנסות להוסיף רעש לבן, המהום של מאוורר או מזגן או מכשיר רדיו על סטטי עובד היטב עבור תינוקות רבים. הדבר הטוב ברעש לבן הוא שאתם יכולים להמיך עם הזמן ברגע שהתינוק כבר ישן.
יום 3: תתכוננו לכמה דמעות
היום השלישי כרוך בהנחת ילדכם בעריסה שלו בזמן שהווא עדיין ער. זה הדבר הכי חשוב שאתה יכול לעשות/ אם הם נרדמים אחרי שהם אוכלים לפני השינה, למשל, עוררו אותם מספיק כדי שהעיניים שלהם יהיו פקוחות כשאתם מניחים אותם בעריסה. או אפילו טוב יותר, העבירו את ההאכלה של התינוק לפני השינה לתחילת שגרת השינה שלו. כמובן, מעט – או הרבה – בכי עשוי להיווצר. אבל היו בטוחים, זה יהיה קשה יותר עבורכם מאשר לתינוק.
להורים באופן טבעי זה מייסר להקשיב לבכי הקטן שלהם, אבל רק תמשיכו להזכיר לעמכם שהתוצאה הסופית היא – שינה! – שתועיל לכל המשפחה. תתגברו על הדאגה שהתעלמות מהתינוק שלכם בזמן שהוא בוכה תגרום נזק פסיכולוג אם עניתם על כל הצרכים שלהם בדרכים אחרות, מצב זה בהחלט לא יפחית את תחושת הביטחון שלהם.
אם כמה דמעות ובכי לילה אכן מגיע, בדקומעת לעת את התינוק שלכם והרגיעו אותו שאתם שם; כוונו לכל שלוש עד חמש דקות בלילה הראשון. אבל הקפידו על ביקורים קצרים: אל תדליקו את האור, הוציאו אותם מהעריסה, ואל תציעו להם מוצץ או בקבוק. אם הם נרדמים עם אחד מהגלגלי עזר האלה, הם יבכו על זה שוב אם הם יתעוררו או לפני השינה מחר בלילה.
יום 4: מתחילים להשתפר
היום השלישי היה ארוך. צפו לשיפור ביום הרביעי. התינוק שלכם יזכור קצת יותר מוקדם שבכי לא מביא לתוצאות. כאשר הם מוחים, אתם יכולים להאריך את זמן התגובה שלך לכל עשר דקות או להתמיד בבדיקה כל כמה דקות. ומה שלא יקרה, אל תיכנעו. אם אתם לא עקביים, התינוק לומד להחזיק מעמד – הוא רק יתגבר ויבכה פי שניים מחר בלילה.
יום 5: מתחילים לראות תוצאות
רוב התינוקות מתחילים להבין את העניין שלושה עד חמישה ימים, אז זה יכול להיות ערב המזל שלכם. אם ילדכם עדיין מחזיק מעמד, תוכלו להאריך את זמן התגובה ל-15 דקות, או לדבוק במה שעשיתם. יש תינוקות שזקוקים להבטחה תכופה שאתם בודקים אותם, אבל אחרים מוצאים שזה מציק.
הבדיקה לגבי התינוק היא באמת לטובת ההורים יותר. אם אתם שמים לב שאתם מזינים את התגובה של התינוק בכל פעם שאתם נכנסים פנימה ואתם יכולים לסבול את ההתרחקות, זה בסדר לעשות זאת. פשוט תציצו בהם דרך סדק בדלת במקום כדי שהם לא יראו אותכם באמת.
הבעיה השכיחה השנייה בשלב זה היא האכלות לילה. בערך בגיל 3 עד 4 חודשים, רוב התינוקות מוכנים לוותר עליהם – אבל אי אפשר פשוט להפסיק עם תינוק צעיר יותר. עם זאת, אתם כולים לשמור אותם קצרים ושקטים ככל האפשר: חבקו את תינוקכם אך אל תשירו לו, השאירו את האורות כבויים גם בזמן החלפת חיתולים, והתיישבו בעריסה ברגע שהם מסיימים, גם כאשר הם ערים.
יום 6: התינוק ישן כל הלילה
נשמע כמו אושר, לא? אבל רוב הסיכויים שבכל מקרה תשוטטו קצת במסדרונות. אתם עלולים למצוא את עצמכם קמים לבדוק את התינוק – אבל תירגעו. הלבישו אותם בפיג'מה חמימה אם החדר שלהם מרגיש קר, והנמיכו את המוניטור כך שתשמעו אותם רק אם הם באמת במצוקה. עכשיו, לאחר שהתקדמתם כל כך הרבה, אל תהרסי את זה בכך שתמהרו פנימה מהר מדי. תנו לילד להרגיע את עצמו.
יום 7: גם אתם ישנים בשקט
תנו לעצמכם טפיחה גדולה על השכם. לא רק שחזרתם לישון, אלא שנתת לתינוקכם מתנה חשובה: הרגלי שינה טובים הם קריטיים כמו היגיינה טובה לרווחתו של הילד. כמובן שיהיו תקלות כמו מחלה, אח חדש או חדר מלון לא מוכר. אפילו לילדים שישנים טובים יהיו בעיות מדי פעם, אבל חזרו על התוכנית שלנו בכל פעם שמתעורר הצורך. ילדכם יגיב עם פחות קושי בפעם השנייה כי הוא כבר מכיר את התרגיל.
אולי יעניין אותכם לקרוא גם
טיפים נוספים שיעזרו לכם ללמד תינוק להרגיע את עצמו ולישון טוב בלילה
נשמע מוזר אבל…העירו את התינוק כשאתם משכיבים אותו לישון.
רוב התינוקות יבכו אם יורידו אותם לבד כשהם ישנוניים. יש סיבה. הם רוצים נואשות לישון, אבל הם צריכים מקום בטוח לעשות את זה. והם יודעים כרגע שרק הזרועות שלכם מספקות את המקום הבטוח הזה. אחרי הכל, תינוקות שהורדו בג'ונגל לישון כנראה נאכלו על ידי חיות בר. לתינוקות שהפגינו עד שהוחזקו על ידי הוריהם היה סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהעביר את הגנים שלהם אלינו. אז תינוקות אנושיים נכנסים לפאניקה כשמרדימים אותם, וכל האדרנלין הזה מעיר אותם ומקשה על ההירדמות. למרות שעדיין אין מחקרים טובים על ההשפעות המתמשכות על התינוק, זה לא יכול להיות טוב לתינוק לחוות באופן קבוע את הפאניקה של בכי להורה שלא בא.
אז תעבדו עם הטבע, לא נגדו. קומו ונחמו את תינוקכם לישון. אבל ברגע שהוא ישן, כשאתם הולכים להניח אותו בעריסה שלו דחפו אותו קצת כשאתם מניחים אותו. מספיק כדי להעיר אותו מעט. אני יודעת. עבדתם כל כך קשה כדי לגרום לתינוק לישון שזה ידרוש מצידכם אומץ אמיתי. אבל פשוט תחליטו שאתם תמיד תכללו את הדחיפה הקטנה הזו כחלק מהתהליך.
אתם מלמדים את התינוק שלכם משהו שלא יסולא בפז – שכאשר הוא או היא מוצאת את עצמו/ה ער/ה למחצה בעריסה זה בטוח לחזור לישון. הוא לא יעשה את זה בחמישים הפעמים הראשונות שאתם מנסים את זה. הוא או היא יבכו ואתם תרגיעו אותם או אפילו תרימו אותם במידת הצורך כדי להרגיע אותם. אבל לאחר זמן מה, הוא או היא ילמ שהם בטוחים. הם עלולים להיבהל או לייבב לרגע, אבל הם לא יכנסו למצב פאניקה מלאה. למעשה, לעתים קרובות יותר, הם פשוט יעצמו שוב את העיניים וייכנסו בחזרה לשינה. תחגגו את הרגע הזה, כי המיומנות הזו היא מה שתאפשר להם להתחיל להרדים את עצמם בלילה.
שיטת הכיסא
זוהי שיטת אימון שינה מאוד הדרגתית ודורשת הרבה משמעת מצד ההורים. שוב, אתם מכינים את התינוק למיטה, אבל במקום לצאת מהחדר, אתם יושבים על כיסא ליד העריסה. כשהם נרדמים, צאו מהחדר, אבל בכל פעם שהם מתעוררים, שבו בחזרה על הכיסא עד שהם נרדמים שוב. כל כמה לילות, הזיזו את הכיסא יותר ויותר עד שתצאו מהחדר. היתרונות של השיטה הזו הוא שאמא או אבא נמצאים שם ונוכחים – אבל החיסרון הוא שסביר להניח שעדיין יהיה קצת בכי, ועכשיו התינוק צופה בכם צופה בהם בוכים. זה יכול להיות ממש קשה להיות עקבי עם השיטה הזו.
להרים, להניח ולשתוק
עבור תינוקות מתחת לשבעה חודשים, עדיף גישה שבה אתם נשאירים בחדר מבלי לתת להם יותר מדי עזרה להירדם. לדוגמה, אתם יכולים לעמוד מעל העריסה שלהם ולהשתיק אותם, לטפוח על הבטן או להפעיל לחץ כדי להרגיע אותם.
אפשרות נוספת היא לתת להם להתעסק קצת, אבל כשהם מתחילים להסלים, הרימו אותם כדי להרגיע אותם אבל החזירו אותם לפני שהם נרדמים. התפקיד שלנו הוא לעזור להרגיע את הילד, והתפקיד שלהם הוא להירדם.
בעוד ששיטות אלה יכולות לעבוד טוב מאוד עבור תינוקות צעירים יותר, לאחר שישה או שבעה חודשים, הנוכחות שלכם עלולה לגרום לתינוק שלך להתעצבן יותר, וסביר להניח שהרמתם והנחתם חזרה יהיה יותר מדי גירוי.
מדריכים נוספים שכדאי לכם לקרוא:
מהו הגיל המתאים לאימון שינה?
רוב מאמני השינה אומרים שהזמן האידיאלי להתחיל אימוני שינה (או לקדם שינה עצמאית, לא בהכרח בשיטת ה-cry it out) מבוסס על התפתחות התינוק שלכם, אבל הוא בדרך כלל איפשהו בין ארבעה לשישה חודשים, כאשר התינוק שלכם לא לא היה הרבה זמן להתרגל להנקה. בשלב זה, רוב התינוקות מוכנים גם מבחינה התפתחותית ללמוד את המיומנות להירדם בעצמם. בסביבות גיל ארבעה חודשים חלק מהתינוקות עוברים נסיגה בשינה – או משבר גיל ה-4 חודשים מכיוון שמחזורי השינה שלהם משתנים ויש תקופות ארוכות יותר של שינה קלה יותר בכל מחזור. זה זמן מצוין לעבוד על כישורי שינה עצמאיים. יש הורים שבוחרים לחכות עד שהעניינים יסתדרו לפני שהם מתחילים בשיטת אימון שינה, אבל אתם לא חייבים.
יש לך תינוק גדול יותר? לא לדאוג
אם התינוק שלכם גדול משישה חודשים, אל תדאגו, אף פעם לא מאוחר מדי לפתח הרגלי שינה טובים. גיל תשעה חודשים זו נקודה טובה להורים במונחים של לגרום לתינוקות לישון כל הלילה. הם בגיל טוב להבנת שגרה ואינם צריכים לאכול במהלך הלילה. עם זאת, גיל התינוק שלכם עשוי לקבוע באיזו שיטת אימון שינה תבחרו. אתם יכולים לנסות טכניקת השתקה עדינה עם ילד בן חמישה חודשים, אבל סביר להניח שתצטרכו להשאיר ילד בן שנה בעריסה כשהם בוכים או צורחים.
אל תנסו שיטת אימון שינה לפני ארבעה חודשים, עד שהתינוק שלכם יוכל לעבור זמן רב יותר בין ההאכלות והקצב הצירקדי שלו יתחיל להתפתח. (תינוקות רבים בגיל זה עדיין ניזונים בלילה – בניגוד למחשבה הרווחת, אימון שינה אינו שם נרדף לגמילה בלילה.) תינוקות רבים בני ארבעה חודשים מסוגלים מבחינה ביולוגית לעבור את הלילה ללא הזנה, אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להגיב ולהאכיל אותם אם שיטות אחרות להרגעתם לא עובדות. מכיוון שכל מצב שונה, אנו ממליצים לבדוק עם הרופא שלכם לפני מניעת האכלות הלילה.
איך להימנע מהקניית הרגלים לא רצויים בשינה של תינוקות?
למרות הרצון להרגיע את התינוק במהירות, חשוב לשים לב להרגלים שעשויים להקשות עליו בהמשך:
❌ הרדמה תוך כדי תנועה – אם התינוק נרדם רק בעגלה או ברכב, הוא יתקשה להירדם במיטה.
❌ האכלה כהרדמה קבועה – אם כל הירדמות כרוכה בבקבוק או הנקה, התינוק יתקשה להירדם עצמאית כשיתעורר בלילה.
❌ כניסה מיידית לחדר בלילה – כאשר התינוק בוכה קלות, כדאי לחכות כמה שניות לפני שמרימים אותו, כדי לבדוק אם הוא מסוגל לחזור לישון בעצמו.
